זה יותר ויותר מוכר כי שיא רץ, שפעם היה מיוחס לאנדורפינים, ניתנת בחלקה על ידי אנדוקנבינואידים במוח. בתגובה ללחץ של פעילות גופנית, המוח מייצר אננדמיד, “כימיקל האושר” המספק את תחושת התרוממות רוח יחד עם הפחתת כאב ויתרונות בריאותיים. שיתוף פעולה בין חוקרים בוויסקונסין ובאוניברסיטת איווה סטייט ביקש להבין את התופעה הזו אצל נשים הסובלות מדיכאון. פעילות גופנית ידועה כבעלת תכונות נוגדות דיכאון ודיכאון קשור לשינויים במערכת האנדוקנבינואידית שלנו; האם גבוה של רץ מאושר יכול לעזור למשוך מישהו למעלה משפל דיכאוני? נשים שאובחנו עם הפרעת דיכאון מג’ורי הוקצו לשגרת פעילות גופנית מתונה הכוללת רק 30 דקות של רכיבה על אופניים. שגרה זו העלתה את רמות האננדמיד והפחיתה את רגשות הדיכאון. רמות האנדוקנבינואידים מופחתות לעתים קרובות אצל אנשים עם דיכאון, והשבת הטונוס הקנבינואידי עם פעילות גופנית נראה מבטיח. כמובן, פעילות גופנית היא תרומה חשובה לבריאות ללא תלות באינטראקציה שלה עם המערכת האנדוקנבינואידית. באופן מוזר, אותה עלייה ברמות האנדוקנבינואידים לא נראתה כאשר המשתתפים התאמנו במשך 30 דקות בכל עוצמה שהם רוצים. OEA (מולקולה דמוית אננדמיד המעורבת בתחושת שובע מאוכל או אלכוהול) רמות בדם עלו גם הן בפעילות גופנית מתונה, אך לא בקבוצת העצימות המועדפת. ריכוז הדם של 2-א.ג למעשה ירד עם פעילות גופנית, אך ייתכן שזו הייתה תוצאה מזויפת, שכן מחקרים קודמים הראו עלייה של 2-א.ג רמות לאחר אימון, והמתודולוגיה הסטטיסטית במאמר זה נוטה לתוצאות שגויות.
פעילות גופנית נגד דיכאון
