טרפנים מייצרים יותר מסתם ריחות. כלי הנשק הסודיים והמתקשרים המרכזיים של עולם הצומח – כ-20,000 כימיקלים שונים זוהו עד כה – יכולים גם לגרום למגוון רחב של השפעות ביולוגיות. ישנן עדויות לכך שחלק מהטרפנים של הצמחים יכולים לשפר את הקוגניציה, לחסום כאב, להרוג חיידקים מזיקים, לגרום להזיות, לעכב דלקות, להילחם בסרטן, לגרום לך לחלות, להפחית מתח ולהשכיח אותך.
בעולם הקנאביס, הטרפנים הם נושא לעניין הולך וגובר בהתמדה. פּרוֹיֶקט CBD לאחרונה דווח על מחקר חדש שהשתמש בכימיה אנליטית כדי לקבוע הבדלים מרכזיים בין דגימות קנאביס שסומנו סאטיבה ואינדיקה. החוקרים לא חשפו ראיות להנחה המקובלת ששני המונחים הללו מייצגים שושלות גנטיות מובחנות, וגם לא היה הבדל משמעותי ביניהם מבחינת פרופיל הקנבינואידים. בסופו של דבר, הכל הסתכם בקומץ של טרפנים כולל פרנסן, מירקן ו-eudesmol – תרכובות שיחד עם פלבנואידים שנחקרו אפילו פחות, משפיעים בו-זמנית על הטעם וההשפעה של הקנאביס.
בעוד מדענים ממשיכים לחקור את הטרפנים ואת מקומם לא רק בעולם הקנאביס אלא בכל רפואת הצמחים, ממצאים חדשים ולעיתים מפתיעים על תרכובות צמחים מרתקות אלו צצים כמעט מדי שבוע.
רע לתאים סרטניים, טוב לבריאות המוח?
Beta-caryophyllene הוא ססקוויטרפן (המורכב משלוש יחידות איזופרן1) מפורסמת בתרומה לחריפות של פלפל שחור. הוא נמצא גם בקנאביס, ציפורן, כשות, רוזמרין, אורגנו, קינמון, בזיליקום ועוד. כתוצאה מנוכחותו בכל כך הרבה מאכלים ותבלינים נפוצים, הוא היה נושא לתשומת לב מדעית משמעותית במהלך העשורים האחרונים – במיוחד בעקבות הגילוי ב-2008 כי בטא-קריופילן נקשר ל- CB2 קולטן קנבינואידים, מה שהופך אותו ל”קנבינואיד התזונתי” הידוע הראשון.
בחודש האחרון, שני מאמרים נוספים הוסיפו לבסיס הראיות ליכולות הריפוי הפוטנציאליות של בטא-קריופילן. ראשית, צוות של חוקרים איטלקים דיווח בכתב העת מולקולות2 שתמציות פרחי המפ המכילות שלוש צורות שונות של הטרפן וכן את הקנבינואידים הלא משכרים CBD ו CBC היו רעילים לתאי סרטן שד שליליים משולשים. ניתן לייחס את רוב הציטוטוקסיות הזו CBDכותבים המחברים, עם CBC ו-caryophyllene מגדיל את כוחו: מקרה קלאסי של אפקט הפמליה.
שבוע לאחר מכן, עיתון ב- כתב עת לביוכימיה של מזון3 הפנה את תשומת הלב לתוצאה אחרת לגמרי: תפקוד קוגניטיבי משופר. צוות חוקרים המזוהה עם חברה הודית בשם Vidya Herbs האכיל תמצית של זרעי פלפל שחור, המתוקנן להכיל 30% בטא-קריופילן, לעכברים שטופלו מראש בתרופה המעוררת מודל של דמנציה בבעלי חיים. הם מדווחים שהתמצית החזירה את ההכרה והזיכרון המרחבי בעכברים הללו באופן תלוי מינון, כפי שנמדד בצמד מבחנים התנהגותיים, וגם שיפרה סמנים ביולוגיים של תפקוד קוגניטיבי והפעילה השפעות אנטי דלקתיות במוח. על אף שהם מסקרנים, יש לקחת את הממצאים הללו במידה של זהירות בהתחשב בזיקתם של המחברים לחברה פרטית שמייצרת את התמצית המדוברת (Viphyllin) ומסקנתם הגלויה כי “הנתונים שלנו מעודדים Viphyllin כמרכיב פונקציונלי/תוסף תזונה למוח בריאות וקוגניציה.”
הפחתת כאב דרך המערכת האנדוקנבינואידית
שני מאמרים אחרונים אחרים מדגישים את יכולתם של טרפנים מסוימים למתן צורות שונות של כאב. במחקר אחד שפורסם באוקטובר 2021 ב- כתב עת ברזילאי למחקר רפואי וביולוגי4צוות של חוקרים ברזילאים, בשיתוף פעולה עם מדען הקנבינואידים המוערך Vincenzo di Marzo ממועצת המחקר הלאומית של איטליה, בדק את ההשפעה חוסמת הכאב של kahweol, דיטרפן קפה.
באמצעות המינהל של CB1 ו CB2 אנטגוניסטים לקולטן, החוקרים גילו ש- kahweol מפחית תחושות כאב דרך המערכת האנדוקנבינואידית – ליתר דיוק, באמצעות שחרור הקנבינואיד האנדוגני אננדמיד והפעלתו של CB1 קולטנים. “ניתן להשתמש בתרכובת הזו לפיתוח תרופות חדשות לשיכוך כאב”, הם מסכמים – אם כי רבים מאיתנו כבר מריחים ושותים אותה מדי יום.
מחקר שני בדק את יכולתם של הטרפנים אלפא-ביסבולול שמקורם בקנאביס (המעניק ניחוח פרחוני ונמצא גם בקמומיל) וקמפן (שריחם מתואר לרוב כ”חריף”) לעכב כאב דלקתי ונוירופתי. . כפי שדווח ב מוח מולקולרי5מצאו המחברים ששתי המולקולות הדגימו “ספקטרום רחב של פעולה משככת כאבים” על ידי אפנון תעלות סידן מסוג T במוח, שהוכרו בעבר כמטרות של כמה פיטו-ואנדוקנבינואידים.
נלחם נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
עמיד למתיצילין Staphylococcus aureus (MRSA) מהווה דאגה רצינית בבתי חולים, במתקני בריאות ובמסגרות אחרות שבהן אנשים נמצאים בקשר פיזי קרוב או חולקים ציוד או אספקה. הידבקות בחיידק זה, המתפשט בעור, אינה מזיקה לרוב – אך במקרים מסוימים עלולה גם להוביל לאלח דם או למוות מכיוון שכל כך קשה לטפל בה בשל עמידותו לאנטיביוטיקה נפוצה.
טרפנים רבים כבר ידועים כבעלי תכונות אנטיבקטריאליות חזקות; זה חלק ממה שהצמחים מייצרים אותם, אחרי הכל. כעת צוות חוקרים שבסיסו בצ’כיה ובאיטליה דיווח בכתב העת מחקר מוצרים טבעיים6 ששני דיטרפנים שלא אופיינו עד כה מהצמח קולאוס בלומי להפגין פעילות אנטיבקטריאלית נגד MRSA.
מעניין, צמח משתלה נפוץ זה, שגדל כדי לייצר מגוון רחב של זנים לשימוש נוי בגינות ביתיות, נצרך באופן היסטורי גם על ידי ילידי מקסיקו בשל השפעותיו הפסיכואקטיביות. בספר שלהם צמחי האליםהאתנובוטני ריצ’רד אוון שולטס, הכימאי אלברט הופמן והאנתרופולוג כריסטיאן רטש מציינים שלקולאוס יש כמה קווי דמיון ל Salvia divinorum, חומר הזיה חזק ודיסוציאטיבי שנמצא גם במקסיקו. המרכיב הפעיל של הצמח הזה הוא דיטרפן ייחודי בשם Salivorin A, המייצר את השפעותיו באמצעות קולטני קאפה אופיואידים.
הָיָה יָכוֹל קולאוס טרפנים להיות פסיכואקטיביים בנוסף לאנטי-מיקרוביאליים? כפי שולטס וחב’. כתבו לפני 20 שנה בגרסה המתוקנת של ספרם פורץ הדרך (שפורסם לראשונה ב-1979), וברור שעדיין נכון היום, “יש לחקור עוד יותר את הכימיה והפרמקולוגיה”.
Nate Seltenrich, עיתונאי מדע עצמאי שבסיסו באזור מפרץ סן פרנסיסקו, מכסה מגוון רחב של נושאים, כולל בריאות הסביבה, מדעי המוח ופרמקולוגיה.
זכויות יוצרים, פרויקט CBD. אין להדפיס מחדש ללא רשות.