בתוך כל אחד מאיתנו חיים מאות מינים של חיידקים המרכיבים את המיקרוביום של המעי, אשר לו השפעה עצומה על רווחתנו, ומשפיע על תהליכים פיזיולוגיים רבים, כולל החסינות, חילוף החומרים והתפקוד הנוירולוגי שלנו. מדענים רפואיים הראו שחוסר איזון במיקרוביום המעי, המכונה דיסביוזיס, יכול להוביל לדיכאון ולתוצאות בריאותיות שליליות אחרות. אבל המסלולים המולקולריים הספציפיים שמקשרים דיסביוזיס במעיים להפרעות במצב הרוח הם עדיין טריטוריה לא ידועה.
דו”ח אחרון של מדענים צרפתים ב תקשורת טבע (Chevalier, 2020) פורץ דרך בחקירת האופן שבו המערכת האנדוקנבינואידית מתווך את ההשפעה של מיקרוביוטה של המעי על מצב הרוח ותפקוד המוח. מאמר זה מתבסס על מחקר קודם על הפתופיזיולוגיה של דיכאון המתמקד בשינויים בהיפוקמפוס, אזור במוח שבו קנבינואידים (CB1) הקולטנים מרוכזים.
CB1 קולטנים מווסתים נוירוגנזה – יצירת תאי מוח חדשים – בהיפוקמפוס. והפחתת הנוירוגנזה של ההיפוקמפוס במוח הבוגר נחשבת לסימן היכר של דיכאון קליני.
מספר מחקרים מצביעים על כך שהפעלה של CB1 איתות קולטן מייצר השפעות נוגדות דיכאון על ידי גירוי נוירוגנזה בהיפוקמפוס. טטרהידרוקנבינול (THC) וקנאבידיול (CBD) הן שתיהן תרכובות נוירוגניות המעודדות יצירת נוירונים במוח הבוגר. פעילות גופנית גם מגבירה את הנוירוגנזה על ידי הכנה של המערכת האנדוקנבינואידית – בעוד שלסטרס כרוני יש השפעה הפוכה.
מתח כרוני, גורם סיכון למחלות רבות, הוכח כמפחית איתות קנבינואידים ונוירוגנזה במוח. שינויים בהרכב המיקרוביוטה של המעי בעקבות מתח כרוני מתועדים גם כן.
קקי של עכבר
במאמץ לשפוך אור על המנגנונים שלפיהם מתח כרוני גורם לדיסביוזיס, חוקרים ממכון פסטר בפריז השתילו מיקרוביוטת מעיים מעכבר לחוץ ומדוכא לעכברים תמימים ולא לחוצים. העכברים התמימים שקיבלו את השתלת הצואה נעשו חרדים והפגינו התנהגות דיכאונית, בדומה לעכבר התורם.
יתר על כן, השתלת צואה דיסביוטית מהעכבר בלחץ כרוני הביאה להפחתת נוירוגנזה בהיפוקמפוס של העכבר המקבל. וההפחתה בנוירוגנזה בהיפוקמפוס למבוגרים הייתה קשורה לחוסר ויסות של המערכת האנדוקנבינואידית במוחו של המכרסם המקבל. שינויים אלו לא נראו בחיות המעבדה שקיבלו השתלת “מיקרוביוטה בקרה” מעכבר רגיל ללא לחץ.
לאחר בדיקה נוספת, גילו המדענים הצרפתים שהשתלת צואה דיסביוטית שינתה את חילוף החומרים של חומצות השומן של העכברים המקבלים, והובילה ל”ירידה מערכתית במבשרי אנדוקנבינואידים”.
באופן ספציפי, החוקרים זיהו מיעוט של דיאצילגליצרול (DAG) תרכובות, שהן אבן בניין חיונית של 2-א.ג [2-Arachidonoyglycerol]האנדוקנבינואיד הנפוץ ביותר במוח ובגוף.
“בהיפוקמפוס ראינו ירידה של 2-א.ג” בעכברים שקיבלו השתלת צואה דיסביוטית “אך לא עם מיקרוביוטה בקרה”, על פי הצוות הצרפתי, שציין כי רמות הסרום של DAG “היו בקורלציה הפוכה עם החומרה של התנהגויות דמויות דיכאון.” מדולדל DAG אומר פחות 2-א.גפעילות קולטן קנבינואידים מופחתת, והפרעות מצב רוח עזות יותר.
ניסוי השתלת הצואה הוכיח כי “מיקרוביוטה של המעיים [are] מספיק כדי ליזום לולאת הזנה קדימה פתולוגית להפרעות דיכאון על ידי פגיעה במערכת האנדוקנבינואידית בהיפוקמפוס, אזור מוחי המעורב מאוד בהתפתחות תסמיני דיכאון”.
לקטובצילים & מבשרי אנדוקנבינואידים
חוקרים רפואיים זיהו שינויים מרכזיים במיקרוביום התורמים לדיסביוזיס במעיים. נתוני העברת צואה שכללו עכברים גילו ש”הפרעות בהרכב חיידקי המעי שנגרמו מלחץ אופיינו באובדן של לקטובצילים, שינוי שנשמר לאחר השתלת מיקרוביוטה למארחים תמימים.” מעבר למודלים של בעלי חיים, דיסביוזה של מיקרוביוטה במעיים מאופיינת ברמת נמוכה לקטובצילים שכיחות זוהתה גם בבני אדם מדוכאים.
השלב הבא היה ברור: לברר אם טיפול פרוביוטי עם לקטובצילים ישפר התנהגות דמוית דיכאון בעכברים שקיבלו השתלת צואה דיסביוטית. נכון, זה עשה את העבודה. א לקטובצילוס הוכח שהזן מקל על חרדה ודיכאון הנגרמות על ידי מיקרוביוטה תוך הגברת רמות המוח האנדוקנבינואידיות ונוירוגנזה בהיפוקמפוס. “מצאנו שאחד המנגנונים שבאמצעותם לקטובצילים לקדם את ההשפעות הללו הוא באמצעות ויסות של הזמינות הביולוגית של מבשרי אנדוקנבינואידים”, נטען במחקר הצרפתי.
ממצא זה מוסיף מימד חדש לגוף המשמעותי של הספרות המדעית, המוכיח כי “לקטובצילים טיפול, כמו גם מתן פרוביוטיקה אחרת, מועילים בהורדה משמעותית של ציוני דיכאון וחרדה בחולים”.
סביר להניח שבנוסף להתערבות פרוביוטית, תזונה עשירה בתרכובות מבשרי אנדוקנבינואידים, כמו חומצה ארכידונית, תעלה 2-א.ג רמות במוח. חלב ובשר הם מקורות עשירים לחומצה ארכידונית, המשתלבת עם DAG ליצור 2-א.ג. (סליחה, טבעונים, אבל זה מה שהמדע אומר.) 2-א.ג מפעיל CB1 קולטני קנבינואידים במוח, וזה מייצר השפעות חרדה ואנטי-דיכאוניות על ידי מווסת נוירוגנזה בהיפוקמפוס באנשים כמו גם בחיות מעבדה.
נתיב מפתח
כמובן, יש דרכים אחרות לשפר את הטון הקנבינואידי. צריכת קנאביס עשיר בשרף היא אפשרות פופולרית שנבדקה בזמן. אבל זה לא היה המוקד של המחקר הצרפתי, שזיהה את מה שנראה כמסלול מפתח הקושר דיסביוזיס של מיקרוביוטה להפרעות במצב הרוח.
“בסיכומו של דבר”, מסכמים המחברים, “הנתונים שלנו מראים שדיסביוזה של מיקרוביוטה הנגרמת על ידי מתח כרוני משפיעה על חילוף החומרים של שומנים ויצירת אנדוקנבינואידים, מה שמוביל לירידה באיתות במערכת האנדוקנבינואידית ולהפחתת נוירוגנזה של מבוגרים בהיפוקמפוס… מכיוון שהצלחנו לעשות זאת. לקטוע את לולאת ההזנה הפתולוגית הזו על ידי מתן חומצה ארכידונית או א לקטובצילוס זן פרוביוטי, המחקר שלנו תומך בתפיסה לפיה התערבויות תזונתיות או פרוביוטיות עשויות להיות מנופים יעילים בארסנל הטיפולי כדי להילחם בתסמונות דיכאון הקשורות ללחץ”.
מרטין א.לי הוא המנהל של פרויקט CBD והמחבר של אותות עשן: היסטוריה חברתית של מריחואנה – רפואי, פנאי ומדעי.
זכויות יוצרים, פרויקט CBD. אין להדפיס מחדש ללא רשות.