קטע מתוך קנאביס ורוחניות נערך על ידי סטיבן גריי
קבל ספר
קנאביס היה דמות בדרמה האנושית לפחות בעשרת אלפים השנים האחרונות, וסביר מאוד שהרבה יותר זמן. היא, הסוג חֲשִׁישׁ, נראתה והורגשה כישות, או אלוהות, במספר תרבויות. אני אומר היא כי גם מבחינה היסטורית וגם עכשיו בתרבות המערבית, זה המגדר שרבים מאיתנו חווים כשאנחנו עוסקים בקנאביס.
לפני שמונה אלפים שנה, זרעי קנאביס שימשו כמזון בסין. לפני ששת אלפים שנה, הסינים טיפחו אב קדמון של קנאביס סאטיבה על סיבי הגזע שלו, כקנבוס להכנת חבל ואריגה לטקסטיל. אנו יודעים שהסינים השתמשו בחלקים מצמח הקנאביס כתרופות למחלות שונות לפני חמשת אלפים שנה. לפני שלושת אלפים שנה לפחות, ברחבי מרכז אסיה ואולי רחוק יותר, הזרעים היו בשימוש נרחב בטקסים – כמנחות בקריאות וגם נותרו עם פרחים בקברים. קנאביס היה בשימוש נרחב בתור קטורת שיכולה להשפיע על כל מי שנשם את העשן שמסביבו.
בינתיים, אינדיקה קנאביס התבססה היטב בתת היבשת ההודית, שם השתרשו גם שימושים פולחניים וגם רפואיים. לפני עשרים וחמש מאות שנה, מיני קנאביס וזרעים הוכנסו לצפון אירופה מאסיה. נוסעים בדרך המשי של אסיה ודאי סחרו והעבירו הכל מהמיתוסים של הצמח ועד לרפואה שלו. משנות ה-1500 ועד לפני שמונים שנה בלבד, קנאביס זכה להערכה רבה כאן בצפון אמריקה כתרופה צמחית יוצאת דופן ומקור סיבים שימושי לחלוטין. אחר כך הפכו השולחנות. הממסד הרפואי והמשפטי של הממשלה עשה דמוניזציה לצמח רשמית, ורק עכשיו אנחנו יוצאים מהמאה האבסורדית הזו של איסור מתנות הטבע.
אנחנו יודעים שהתרופות, ההזנה והקטורת החריפה של קנאביס הוערכו במהלך אלפי השנים האחרונות, אבל אנחנו לא יודעים כל כך הרבה על ההיסטוריה של האנשה שלה באזורים האתניים הרבים ברחבי אסיה ואפריקה. היו טקסים קבוצתיים מעושנים, שמנים מרגיעים ותה מרפא יעיל. היו עליה סיפורים ושירים, בוודאי. יש כמה התייחסויות ספרותיות עתיקות לאופן בו היא נתפסה.
קנאביס וקנבוס בסין
בסין העתיקה, מא היה שמו של האלוהות תושבת ההמפ, הסיב השימושי ביותר שמגיע מגזע הקנאביס. הן הצמחים הזכרים והן הנקבים מתוארים בפיקטומט של קנבוס, יושבים בתוך מקלט או בית בנוי. (מיני קנאביס הם דו-ביתיים, כלומר הם מייצרים פרחים זכריים ונקביים על צמחים נפרדים. הרוח היא המאביקה המאפשרת לאבקה זכרית להפרות את הנקבות).
קנבוס היה צמח בעל תועלת בסיסית למאות דורות של בני אדם. אמא הייתה אפוא הרוח של היא שגדלה, היא שמלבישה אותנו, היא הקושרת, היא הקושרת את הכל. מיני טקסטיל וחבלים חיוניים לתרבויות אנושיות, והמפ הוערך כמין התועלתני ביותר מאז הימים שבהם הכל צמח פרא וכולנו היינו נוודים. ההמפ עדיין היה מכריע לחומרים שלנו כאשר ספינות המפרש האירופיות הגדולות יצאו לחפש את עושר העולם, אבל עד אז, האירופאים של המאה ה-16, בעיקר נוצרים, לא כל כך התעניינו באלים הטבעיים השוכנים בצמחים שגידלו את הסיבים עבורם. החבלים, המפרשים והדגלים שלהם.
שם באטימולוגיה העממית מסמל לעתים קרובות כבוד לטווח ארוך ואת המגדר שתרבות מכירה בצמח. חֲשִׁישׁ היה השם שניתן על ידי הטקסונום של המאה השבע-עשרה לינאוס, משום בַּד היה מה שאנשים פשוטים כינו את הבד שהמפ יצר. מקורות השם מַרִיחוּאַנָה שנויים במחלוקת. יש כל כך הרבה צמחים רבי עוצמה באמריקה הלטינית, חלקם עם שמות עממיים שהם גרסאות של מריה, מריה או הבתולה, חלקם עם הכותרת סנטו אוֹ סנטה, שפירושו “קדוש” או “קדוש”. תרבויות היספאניות היו כמובן במקור עמים ילידים של אמריקה, עם שילוב סינקרטי של קתוליות אירופאית והשפעה אנימיסטית אפריקאית. קנאביס היה זן מהעולם הישן שהוכנס לאמריקות בימי הקולוניזציה הראשונים על ידי הספרדים והפורטוגלים, ו/או על ידי העבדים האפריקאים על ספינותיהם.
ילידי אמריקה ניהלו מערכת יחסים ארוכת שנים לעישון, שכן הם בייתו מיני טבק שונים, ובתחילת הדרך המציאו את הטכנולוגיה העממית של המקטרת או הסיגר. טבק הוא באופן מסורתי צמח רוחני ביותר שמתבטא באופן מוחלט כסוגים שונים של ישויות תושבות, הן זכר והן נקבה, שניתן לקרוא להן בתפילה. זה יהיה טבעי למי שמעשן טבק כתרופה לתפילה לזהות את הפוטנציאל הרוחני של קנאביס בעת עישון, ולחוש בנוכחות מישהו שם שנוכל לדבר איתו. מישהו שמופיע ועוזר לנו להבין את תהפוכות החיים, ושאולי עוזר לנו למצוא שמחה ברגע.
לפני ארבעים שנה, בחוף המערבי של מקסיקו, הסתובבתי עם ילידי החוף, שחלקם עישנו קנאביס. בסופו של יום ארוך, הדייגים הצעירים היו לוקחים כמה לגימות עשן, נאנחים ונשכבים לנוח על החול, ואומרים “אה, gracias, estoy hasta la Madre.זה מתורגם כ”הגעתי לאמא, אני גבוה, אני בחיבוק שלה.” זה היה כאשר התחלתי לחשוב על הישות הנשית במריחואנה, של WHO קנאביס הוא, ומה היא מספק.
קתלין הריסון היא המייסדת והמנהלת של Botanical Dimensions, ארגון ללא מטרות רווח שמטרתה היא “לאסוף, להגן, להפיץ ולהבין צמחים בעלי משמעות אתנו-רפואית ואת הידע שלהם”. זהו קטע מתוך “מי היא? האנשה של קנאביס בהתנסות תרבותית ואינדיבידואלית” בקנאביס ורוחניות: מדריך לחקירת לברית של רוח צמחית עתיקה בעריכת סטיבן גריי © 2016 Park Street Press. נדפס באישור מהמו”ל Inner Traditions International.