כשבוב דילן הדליק את הביטלס

קטע מתוך אותות עשן: היסטוריה חברתית של מריחואנה – רפואי, פנאי ומדעי.

קבל ספר

מעבר ל-420. ה-28 באוגוסט אמור להיות חג קנאביס לאומי.

באותו יום בשנת 1964, עלה אגדת הפולק בוב דילן במעלית מלון דלמוניקו בפארק אווניו במנהטן לפגישה ראשונה חשובה עם הביטלס, שטיילו בארצות הברית. הביטלמניה הייתה אז בשיאה, ועשרים שוטרים עמדו על המשמר במסדרון כשדילן ופמלייתו נכנסו לסוויטת המלון של הביטלס בקומה השישית.

לאחר חילופי נימוסים, דילן הציע לכולם לעשן קצת דשא. הוא הופתע לגלות שהביטלס היו בתולות מריחואנה. דילן הייתה איתו שקית גראס והוא ניסה לגלגל ג’וינט. אבל בוב היה כל כך אגודל, אז הנהג וחברו הקרוב ויקטור מיימודס עשה את המעשה. תריסים נשלפו ומגבות הונחו בקפידה לפני דלתות נעולות כדי להסתיר את הריח. דילן הדליק מקרר וכמה דקות לאחר מכן כולם צחקו בסערה.

“היינו גאים על כך שהכירנו את הסיר על ידי דילן”, אמר פול מקרטני מאוחר יותר. “זו הייתה דווקא הפיכה.”

הקנאביס היה שונה לגמרי מהלבבות הסגולים ומעליות אחרות שהביטלס לקחו כדי לעמוד בקצב של מעגל המועדונים בשעות הלילה המאוחרות בגרמניה בְּרִיטַנִיָה. מריחואנה הקלה אותם לתוך חלל רך אך תוסס, הרחקה מרופדת מתחושת קערת הדגים המוזרה – המעריצים ההיסטרים, תשומת הלב התקשורתית המתמדת – שליוותה את עלייתם הסחרחורת לכוכב רוק. מאותו יום ואילך, הביטלס היו צורכים קנאביס על בסיס קבוע. ובכל פעם שג’ון לנון התחשק להיסקל באבנים, הוא היה אומר, “בוא נשתה זחל!”

לאחר שהביטלס נכנסו לדשא, הם החלו לחשוב על עצמם כעל אמנים, לא רק כאמנים. העשב עורר גל יצירתי ששינה את הגישה שלהם לכתיבת והקלטת שירים. (“עישנו מריחואנה לארוחת בוקר,” אמר לנון.) קנאביס פתח את הדלת למימדים חדשים של מוזיקה פופולרית, והביטלס נשאו איתם את צעירי העולם אל מעבר לסף הפסיכואקטיבי.

שירי ביטל רבים הכילו רמיזות עדינות ולא כל כך עדינות לקנאביס. “Got to Get You into My Life”, אחד מכמה שירים בהשראת גראס באלבום Revolver של הביטלס, היה “לגמרי על סיר”, לדברי מקרטני, שהודה שלמריחואנה הייתה השפעה עצומה על ה-Fab Four באמצע. -שנות השישים.

התייחסויות לסמים באלבום הבא של הביטלס, Sgt. Pepper’s Lonely Hearts Club Band, היו מפורשים יותר. רינגו סטאר התחרט על “להתחמם עם קצת עזרה” מחבריו. מקרטני “עשן” ו”נכנס לחלום”. ולנון אמר: “אני אשמח להדליק אותך.”

“אתה יודע מה גרם לפפר?” אמר מקרטני לכתב. “במילה אחת, סמים. סיר.”

“אבל לא היית על זה כל הזמן.”

“כן, היינו. סמל פפר היה אלבום סמים”, התעקש מקרטני.

ה BBC המשיך לאסור כמה מהשירים מהפלייליסט שלה, כולל “לוסי בשמיים עם יהלומים”, בטענה שהם מקדמים שימוש בסמים לא חוקיים. הניסיון המגושם הזה לצנזר את הביטלס, שהיו בשיא השפעתם, הדגיש את יחסה המבולבל – יש שיגידו הסכיזואידי – של בריטניה כלפי מריחואנה ותומכיה המשפיעים ביותר. הביטלס, אחרי הכל, זכו לאחרונה לכבוד על ידי מלכת אנגליה. לנון יאמר מאוחר יותר שהם עישנו ניצן בשירותים בארמון בקינגהאם.

קנאביס נאסר בבריטניה מאז 1928, ופחיות פנאי נותרו בשוליים, מוגבלות בעיקר למהגרים מהקריביים, עד שכוח הפרחים פרח באנגליה המרהיבה. הביטלס היו בחזית המאמצים להכשיר קנאביס. ב-1967 הם שילמו עבור פרסומת שנויה במחלוקת בת עמוד שלם ב”טיימס הלונדוני”, שביקרה את חוקי המריחואנה של בריטניה כ”בלתי מוסריים באופן עקרוני ובלתי ניתן לביצוע בפועל”.

באופן ספציפי, המודעה קראה לממשלת בריטניה:

  • לאפשר מחקר מדעי על קנאביס
  • להסיר את הקנאביס מרשימת הסמים המסוכנים ולגרום להחזקה בקנס
  • להתיר שימוש בקנאביס בחצרים פרטיים
  • ולשחרר את כל כלואים בגין החזקת מריחואנה.

על המודעה חתמו שישים וחמישה מכובדים בריטים, ביניהם שני חברי פרלמנט, תריסר רופאים ואנשי דת בולטים, סופרים ואמנים רבים, מדען חתן פרס נובל וארבעת הביטלס.

בשנה שלאחר מכן, הוועדה המייעצת של הפרלמנט הבריטי לתלות בסמים פרסמה מחקר מקיף, המכונה דו”ח ווטון, שעורר דיון ציבורי סוער בכך שהעניק לקנאביס משהו שקרוב מאוד לחוק בריאות נקי. בראשות הברונית ווטון מאבינגר, מדענית חברתית בעלת מוניטין רב, הגיעה הוועדה המייעצת למסקנה כי “לצריכה ארוכת טווח של קנאביס במינונים מתונים אין השפעות מזיקות” ו”החוק מזיק חברתי, אם לא ניתן לעבודה”.

מריחואנה היא “הרבה פחות מסוכנת מאופיאטים, אמפטמינים וברביטורטים, וגם פחות מסוכנת מאלכוהול [and] האישיות של המשתמש, ולא תכונות התרופה, היא שעשויה לגרום להתקדמות לתרופות אחרות”, נטען בדו”ח ווטון.

אלה שהתרגלו לראות במריחואנה איום בהמה, נרתעו מהדיווח. ברגע שהברונית ווטון הציגה את המחקר שלה, גורמים בריטיים עצבניים גינו את ממצאיו. עבור הביטלס ומיליוני מעריצי העישון שלהם, זה היה רק ​​עוד יום בחיים.

מאמר זה מותאם מ אותות עשן: היסטוריה חברתית של מריחואנה – רפואי, פנאי ומדעי מאת מרטין א. לי, מנהל פרויקט CBD.

זכויות יוצרים, פרויקט CBD. אין להדפיס מחדש ללא רשות.



עוד בנושאי תרבות קנאביס

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *