אני לחוץ. שם אמרתי את זה. כמעט שלושה חודשים לתוך המגיפה העולמית הזו והעצבים שלי מתחילים להיות מרוטים בקצוות.
במונחים כלליים התמזל מזלי – לא הייתי חולה, וגם לא איש במעגל הקרוב שלי. ובניגוד לרבים אחרים, בשלב זה אני לא נאבק לשלם את שכר הדירה שלי. אבל הסגר בהחלט גובה את שלו על העולם הפנימי שלי כמו גם החיצוני שלי. אני די בטוח שאני לא לבד בתחושה הזו ואין ספק מדוע רק בחודש שעבר הכריז ארגון הבריאות העולמי על הסיכוי העגום למשבר בריאות הנפש הממשמש ובא הקשור למגפה.1
לחץ פסיכולוגי מכל מקור ידוע כמגביר את הסיכויים לדיכאון וחרדה.2 עם זאת, ייתכן שהלחץ הנובע מהנעילת הקורונה עשוי לבוא עם אתגרי בריאות הנפש שלו. ואכן, בהקבלה מוזרה לנורמה הקורונה הנוכחית שלנו, שיטה אחת שחוקרים נוקטים כדי לשחזר מתח כרוני במעבדה היא להכפיף בעלי חיים לריסון חוזר ונשנה.
באופן לא מפתיע, הלחץ הנגרם על ידי ריסון מכרסמים (וכנראה בני אדם) שולח אותם בסופו של דבר למצב של דיכאון.3 זה גם גורם לירידה משמעותית באננדמיד – “האנדוקנבינואיד האושר” – באזורי המוח הקורטיקולימביים.4
זה לא אמור להיות הפתעה מכיוון שלחץ כרוני ידוע כפוגע במערכת האנדוקנבינואידית (ECS), מה שהופך אותנו לפגיעים יותר למחלות, הן נפשיות והן פיזיות.
האם הירידה הרגשית האחרונה שלי (וללא ספק אחת המשותפת למיליוני אנשים ברחבי העולם) יכולה להיות מוסברת בחלקה על ידי מערכת אנדוקנבינואידית שהתרוקנה באיטיות לאחר שלושה חודשי כליאה? ואם התשובה היא כן, האם כולנו צריכים לנקוט בצעדים יזומים כדי לתמוך בתפקוד אנדוקנבינואידי מיטבי?
כדי לראות אם לתיאוריה שלי יש תוקף, החלטתי לדבר עם מישהו עם הבנה עמוקה יותר שלנו ECS – ומי יותר טוב מדען מוח וחבר של פרויקט CBDגרג גרדמן, דוקטורט.
המערכת האנדוקנבינואידית ומתח
“נראה שתגובת הלחץ הפיזיולוגית בכל המוח והמערכת האנדוקרינית מווסתת על ידי האנדוקנבינואידים”, מסביר ד”ר גרדמן. “כאשר יש לך כמות גבוהה של לחץ ואתה מקבל את תגובת הלחימה או הבריחה הזו. אנדוקנבינואידים שעולים באזורי מפתח מסוימים במוח, כמו התלמוס וההיפותלמוס, הם חלק ממה שמכבה את תגובת הלחץ הזו”.
במונחים בסיסיים, כאשר מתפקדים בצורה מיטבית, האנדוקנבינואידים אננדמיד ו-2-א.ג להפעיל איתות של קולטן קנבינואידים בכל הגוף, מה שעוזר לנו להסתגל ללחץ ושומר אותנו פיזיולוגית בתוך הפרמטרים של הומאוסטזיס בריא.
“בעלי חיים לומדים להתגבר על פחד טראומטי באמצעות איתות אנדוקנבינואידים”, אומר גרדמן. “עצם תפיסת האיום מגודרת בדרך כלשהי על ידי אנדוקנבינואידים כמו מתג בטיחות באזעקת אש. בעלי חיים עם רמת אננדמיד גבוהה יותר באמיגדלה, אזור במרכז הפחד של המוח, מגיבים פחות לאיום. ואם תשים בן אדם ב- MRI סורק מוח ולתת להם מינון נמוך של THC, אותם אזורים במוח יהיו פחות תגובתית יתר לפחד מגירויים מאיימים. המעגל הנוירואנדוקריני, הפיזיולוגי של מתח מווסת בכל נקודה על ידי המערכת האנדוקנבינואידית הזו”.
זה אפשרי אז בהווה שלנו, המופחת בהרבה קוביד-19 עולמות, ממש כמו המכרסם המאופק פיזית, רמות האנדוקנבינואידים המדולדלים עלולות לגרום לנו להגיב יותר לאיומים, נתפסים או אחרים, סביבנו.
רמות אנדוקנבינואידים נמוכות מהרגיל נמצאות בדרך כלל גם באוסף של מחלות כגון פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז ומיגרנות הנמצאות תחת המטריה של מחסור קליני אנדוקנבינואידי.5 למרבה הצער, מדידת רמות של אנדוקנבינואידים היא לא משימה קלה שכן תרכובות אלו מיוצרות בדרך כלל על פי דרישה ומתפרקות די מהר לאחר סיום עבודתן.
רגע ‘אהה’
בהנחה שכולנו כנראה קצת מאותגרים אנדוקנבינואידים כרגע, ישנן דרכים שונות לעבור מחסר למאוזן.
במאמרם, “טיפול והאכלה של המערכת האנדוקנבינואידית: סקירה שיטתית של התערבויות קליניות פוטנציאליות המשפרות את הוויסות של המערכת האנדוקנבינואידית”, ג’ון מ. מקפרטלנד, גפרי וו. גאי ווינצ’נזו די מרזו דנים בכמה שיטות ריפוי – כגון דיאטה, פעילות גופנית, אוסטאופתיה ודיקור – שיכולים להשתפר ECS לתפקד על ידי הגברת ייצור האנדוקנבינואידים; הפחתת פירוק אנדוקנבינואידים; או הגדלת (או הקטנת) צפיפות קולטן או איתות.6
קוראי פרוייקט CBD סביר להניח שהם מכירים את היכולת הייחודית של צמח הקנאביס ליצור אינטראקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית ולתמוך בה. ואכן, ללא צמח הקנאביס, ה ECS אולי לא התגלה מלכתחילה.
כפי שמסביר ד”ר גרדמן: “המרדף להבין איך קנאביס עובד הוביל לגילוי הקולטנים THC וקנבינואידים אחרים מקיימים אינטראקציה עם, במיוחד THC. וזה הוביל לאותו רגע ‘אהה’ ראשון כי הקולטנים הללו נמצאים בכל רחבי המוח. כלומר, המוח שלנו מחווט להפליא להגיב לקנבינואידים.
“ישנו גוף עצום של מחקרים התומכים במערכת האנדוקנבינואידית הפועלת בצורה רב-גונית זו כדי לתמוך בהומאוסטזיס ובריאות. וצמח הקנאביס הוא המלכה של הטבע לתמוך במערכת האנדוקנבינואידית”.
צור קשר עם אוסף הציידים הפנימי שלך
בעוד שצריכת קנאביס היא בהחלט דרך ישירה ויעיל לתת את שלנו ECS דחיפה, זו לא הדרך היחידה. אם נחפור קצת יותר לעומק התפקיד ECS שיחק באבולוציה שלנו כמין, אנו מוצאים כמה רמזים כיצד עוד נוכל לשמור על בריאות האנדוקנבינואידים.
אז ההישרדות שלנו הייתה תלויה בהולדה, בציד, בהאכלה ובמגע חברתי, וזה פשוט קורה כל הפעילויות האלה – להגיע לאורגזמה,7 ריצה למרחקים ארוכים כדי לתפוס את הטרף שלנו, לאכול ולעסוק במשחק חברתי, נותנים לנו מכה אנדוקנבינואידית מבורכת כפרס, מה שמגדיל את הסיכוי שנעשה את כולם שוב.
ד”ר גרדמן עצמו היה מעורב במחקר8 שהראה שרמות האננדמיד עולות באופן משמעותי במהלך ריצת סיבולת בעצימות גבוהה, כאשר החוקרים הגיעו למסקנה כי זה שיחק תפקיד מפתח באבולוציה שלנו כמין ש”מחווט לרוץ”. עבור בני האדם הקדמונים, היכולת לרוץ אחרי משחק ולהתרחק מטורפים הייתה חיונית להישרדות. למעשה, שרדנו מזמן בכך שהפכנו לספורטאי סיבולת.
גרדמן מסביר: “אבותינו ההומינידים היו הרבה יותר מותאמים לעצים כמו פרימטים אחרים שהם ארבוריים. ובמהלך תקופה [when] יערות נרחבים החלו להתכווץ ולהיות יותר מבית הגידול של הסוואנה במזרח אפריקה, היה צורך הסתגלותי בחיפוש אחר מרחקים גדולים יותר [for] ציד שכנראה היה מבוסס על סיבולת – ציד שבו אתה יכול להריץ חיות עד תשישות, אז היו תמריצים מסוימים לרוץ.
“יש גם ראיות טובות לכך שאננדמיד משפר את הטעימות של מזון. אז אני חושב על זה במונחים של כמו צייד מספוא. זה לא רק שריצה של 30 דקות גורמת לך להרגיש טוב, אלא שאתה רץ ומגיע למרחב חיפוש המזון ומתחיל לקטוף את הגרגרים הטעימים האלה או שאתה לוכד בהצלחה טרף ומקבל אוכל. ויש גם סיבה טובה לחלוטין מבחינה מדעית לחשוב שרמות האננדמיד שעוזרות להפחית את הכאבים גם מניעה את התנהגות הריצה. זה גם הופך את האוכל לתגמול כשאתה מגיע לשם, רק להרבה יותר מהנה וכל כך הרבה יותר מתגמל”.
אז, לד”ר גרדמן, כדי לשמור על בריאות האנדוקנבינואידים בהקשר של נגיף הקורונה, “זה ממש חשוב לקום לזוז. מציאת שגרות פעילות גופנית, גם אם אתה בדירה, היא דרך חשובה להזין את המערכת האנדוקנבינואידית ולקדם איזון”.
העצה שלו מגובת במחקר משנת 2019 שבו נשים עם הפרעת דיכאון מג’ורי שהתעמלו על אופניים במשך עשרים דקות במהירות מתונה שנקבעה הראו הן עליות משמעותיות באננדמיד והן שיפורים במצב הרוח.9
עקוב אחר האושר שלך
הבחינה האם פעילויות שאינן דפיקות בהליכון מגדילות את האנדוקנבינואידים ובתורן משפרות את מצב הרוח שלנו, הייתה הנושא של בְּרִיטַנִיָה לימוד10 בהזמנת ה BBC סדרת טלוויזיה, ‘תאמין לי אני דוקטור’. מתנדבות בריאות שגויסו ממקהלה מקומית לקחו חלק בארבעה סוגים שונים של פעילויות בימים נפרדים: שירה, ריקוד, רכיבה על אופני כושר ופעילות הבקרה, קריאת מדריכים למדיח כלים ולדודים.
אולי באופן לא מפתיע, חברי המקהלה גילו שמצב רוחם השתפר משמעותית לאחר פעילות השירה, שאותה הוביל אגב מנהל המקהלה שלהם. לא רק שירה גרמה להם להרגיש מאושרים יותר, אלא היא גם העלתה את האננדמיד ב-42%. גם הריקוד לא הלך רע, והראה מגמת עלייה כללית ברמות האנדוקנבינואידים.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שבמקביל להגביר את ההנאה הכוללת, העדפה של נבדק לפעילות עשויה למלא תפקיד במידת התגמול האנדוקנבינואידי שחווה. ההנאה האישית שלי היא ריקוד, במיוחד המגוון האקסטטי. אני חושד שהשמחה שאני מרגיש אחרי כמה שעות של הזזה קצבית של הגוף שלי בלי שום ממריצים מלבד מוזיקה טובה לעזאזל, קשורה הרבה לספייק רציני של אננדמיד. או שאולי ההנאה הצרופה שלי בריקוד גורמת לי לייצר יותר אנדוקנבינואידים מלכתחילה?
“אני חושב שזה יכול להפוך לסוג של מעגלי”, אומר ד”ר גרדמן, בעצמו מתופף ג’מבה ותיק, “האם האננדמיד שלך מקדם את השמחה שלך או להיפך?”
“אתה יודע, יש דרך מסוימת להיות גבוה באופן טבעי כשאני נכנס לאזור”, הוא משתף, “ואני באמת מרגיש משהו מוזיקלית. כמובן, יש פעילות גבוהה גם כשאתה מכה בתוף. אבל האם זה יעלה את רמות האנדוקנבינואידים? אין לי ספק שזה יקרה”.
אולי ההחלפה מכל זה היא למרות או אפילו בגלל ההגבלות שהוטלו במהלך מגיפת הקורונה, טוב נעשה לכולנו אם נמצא דרכים להביע את השמחה שלנו. אז קפוץ על הטרמפולינה ההיא, הצטרפו לשיעור זומבה מקוון, פרצו את היוקלילי שלכם. פשוט תעשה כל מה שצריך כדי לגרום לנשמה שלך לשיר, והמערכת האנדוקנבינואידית שלך תודה לך.
להאזנה לראיון המלא עם גרג גרדמן, כנסו לכאן.
מרי בילס, פרויקט CBD סופר תורם, הוא עיתונאי, בלוגר ומחנך עם רקע בבריאות הוליסטית ו טֵלֶוִיזִיָה הפקה. היא מחברת The CBD ספר: המדריך החיוני ל CBD שמן ומנחה את הפודקאסט Cannabis Voices. האתר שלה נמצא כאן.
זכויות יוצרים, פרויקט CBD. אין להדפיס מחדש ללא רשות.